1. תמיד אוהַב ואכבד את ילדִי על מה שהינו ולא על מה שהייתי רוצה שיהיה.

2. אתן לילדִי די מרחב, לגדול, לחלום, להצליח, לפעמים אפילו להיכשל.

3. אקיף את ילדי בסביבה ביתית חמה ואוהבת ואראה לו, ככל יכולתי, שהוא אהוב בכל עת.

4. כשיהיה צורך, לדעתי, בנקיטת אמצעי משמעת, אדאג תמיד להדגיש באוזני ילדי כי אני שולל את המעשה שעשה ולא את אופיו ואת אישיותו

5. אציב לילדי גבולות ואסייע לו למצוא ביטחון בידיעה מה, בעצם, מצופה ממנו.

6. תמיד אדאג למצוא פנאי, כדי לבלות עם ילדי. בעת שאנחנו יחד אנהג בו בחום ובחיבה, ביודעי כעד כמה חשובים הרגעים המשותפים הללו ועד כמה חומקים הם.

7. אף פעם לא אעמיס על ילדי נטל של בעיות או של רגשות, שעדיין אין לו כלים להתמודד עימם. אזכור תמיד, שאני ההורה והוא הילד.

8. אעודד את ילדי תמיד להתנסות עוד ועוד באפשרויות שהעולם פותח לפניו, כשאני מנחה אותו בדרכיו ומתאמץ בכל כוחי להביאו לכך, שכאשר יגיע הזמן להיפרד הוא יהיה זהיר אך לא נפחד.

9. אשתדל תמיד לשמור על עצמי, גופנית ונפשית, כדי שאוכל להימצא לילדי בכל עת שיהיה זקוק לי.

10. אשתדל להיות אותו סוג אדם שהייתי רוצה שילדי יהיה, לכשיגדל: אוהב, ישר-רוח, מוסרי, נדיב ומלא תקווה.

חזרה לעמוד הראשי